22 | מעלה | גיליון 3 | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 המציאות המכה בה . ☞ כך למשל בשיר "אחרי שאני גומרת עם השלילה" היא כותבת : "אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי גּוֹמֶרֶת עִם הַשְּׁלִילָה הַזֹּאת דָּבָר רִאשׁוֹן / אֲנִי עוֹלָה עַל הַקַּטְנוֹעַשֶׁלִּי וְנוֹסַעַת לַחֲטֹף אוֹתְךָ [ . . . ] / נִסַּע עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדֶּלֶק אוֹ עַד שֶׁיִּמָּאֵס לִי וְרַק אָז / אֲנִי אַסְכִּים לְךָ לָרֶדֶת / וְאַתָּה תֵּרֵד לִי" ( עמ' 8 ) . הדוברת לוקחת שליטה על המצב הנואש של השלילה דרך השירים והפנטזיה . לעומת זאת, בשיר " 160 קמ"ש" היא מצטטת את בן הזוג שאומר לה : "גַּם אִם נִשְׁבְּרוּ לְךָ הָאוֹפַנַּיִם בְּצֹּמֶת קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת / וְהַמְּכוֹנִיּוֹת לְיָדְךָ נוֹסְעוֹת עַל 160 קָמָ"שׁ / וְאֵין לָךְ אֵפוֹד צָהֹב וְזוֹרֵחַ / וְאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹתָךְ . / גַּם אָז, / אַל תִּתְקַשְּׁרִי אֵלַי" ( עמ' 15 ) . הצורך של הדוברת לנוע, עם קטנוע, רכב או אופניים, הם מטונימיה לצורך להיראות ולצורך להיות בשליטה על חייה . זוהי דוברת שמתמודדת עם משברים עצומים כמו מות אימה בילדות, פרידה מבן הזוג והמחסור בכסף, אבל לא נכנעת . מול כל אלה היא שו...
אל הספר