משבר פרישת בן גוריון לשדה בוקר

מ . שרת מספר ביומנו מישיבת הוועדה המדינית ב­ 1953 . 12 . 7115 ^ כי "זיאמה ונמיר טענו כי איו לדחוק את קץ המשא ומתן עם 'הכלליים' מתוך שיקול טכסיסי לגבי מפ"ם . ברגע שאנו גומרים עם 'הכלליים 1 ומקימים ממשלה הרינו מכריזים כי כל פנייתנו למפ"ם ומשא ומתן שלנו אתם לא היו אלא מן השפה ולחוץ ורק השלינו אותם בשוא . בציבור הפועלים בכלל ובציבורנו בפרט נהייה אמיתית אחרי נסיון רציני של הידברות עם מפ"מ . עלינו להיזהר שלא להיכשל ולא להכזיב . דבר אחד אם יוברר כי מפ"ם נוקטת עמדות שאיו להן שחר כתנאי לשיתוף, דבר אחר לגמרי הוא אם מפ"ם תאשים אותנו כי לא נתנו לה שהות אפילו לברר עמדתה . שיקול זה קיבלתי . " במפ"ם התנהל שוב ויכוח פנימי חריף בקשר להצטרפות לממשלה . בהשוואה להצבעות הקודמות חל שינוי ביחסי הכוחות בין התומכים והשוללים, מאחר שסנה ותומכיו לא השתתפו עוד בהצבעה, אולם בסיכומו של דבר הוחלט בישיבת מרכז שהתקיימה ב­ 1954 . 1 . 72,7 ( ברוב של ששים ושבעה נגד ארבעים ושלושה, החלטה הקובעת על יסוד החלטות ועידת חיפה, כי לא באה בחשבון הצטרפות לקואליציה הקיימת על קווי היסוד שלה, כפי שהציעה מפא"י, וכי רק תוכנית מינימום מוס...  אל הספר