תאולוגיה של בחירה לאומית: ריאקציה תנ"כית והתעוררות פרוטסנטנטית בגרמניה אחרי המהפכה הצרפתית

54ת א ו ל ו ג י ה ש ל ב ח י ר ה ל א ו מ י ת 2 סימון הגבול בין הדתי לחילוני . חילולו של הדימוי הקדוש נועד לפנות מקום לאמת חדשה . חילול הקודש הוא אולי הצורה המובהקת ביותר של אלימות במישור הסמלי, ובמקרים רבים היא קשורה לאלימות ממשית ומחוללת אלימות כתגובה . ביותר לחילול קודש כזה היועשרה, הדוגמה המובהקת- במאה השמונה כתביהם של הדאיסטים האנגלים ושל הפילוסופים הצרפתים . במסגרת התקפתם על הדת הממוסדת ועל כתבי הקודש, תקפו הפילוסופים הרדיקלים בעיקר את הברית הישנה, שנתפשה כמרכיב המנוגד במיוחד לתבונה ולאוניברסליזם בכתבי ינות, המקוריות והמוסריות של התנ"ך הקודש . יתר על כן, ביקורת על האמ 3 הייתה מסוכנת פחות מאשר ערעור על הבשורה הנוצרית עצמה . בשנים האחרונות מדגיש המחקר את העובדה שהדאיזם היה תופעה שולית שכמעט לא הותירה חותם אחרי דור אחד . חוקרי נאורות אחדים אף טוענים שלא א מדובר על כמה כותבים שלכל התקיימה מעולם תנועה דאיסטית של ממש, אל 4 אחד מהם סדר יום פוליטי ותאולוגי שונה . אך גם אם הדאיזם היה מוגבל בהיקפו, קשה להגזים בעצמת התגובה שהוא עורר . בכך דומה הדאיזם לתופעות אינטלקטואליות אחרות שהיקפן מוגבל, ...  אל הספר