הניסיון

176 סיכום התנאים הפנימיים, אך חטא בכך שמיעט בחשיבותם של התנאים החיצוניים . לשיטתו חייבת להיות אינטראקציה, פעולת גומלין, בין התנאים החיצוניים לתנאים הפנימיים, שמשמעותה היא איזון בין הפנים והחוץ . לתפיסתו של דיואי כדי לקבוע שניסיון הוא ראוי יש להעמיד אותו בשתי בחינות : האחת, הבחינה המיידית — ההשפעה המיידית של הניסיון על התלמיד . אם תלמיד נרתע מן הניסיון הוא לא יוכל להפיק ממנו תועלת . בשל כך ההשפעה המיידית של הניסיון אמורה להיות הנאה, עניין ומשיכה . אולם אין להסתפק בהנאה מיידית ויש לבחון את הניסיון מבחינת השפעתו על הניסיונות העתידים לבוא . זהו "עקרון הרצף" או "עקרון ההמשכיות של הניסיון" — שהוא הבחינה השנייה . על הניסיונות להפעיל את כישרונותיו של התלמיד ולעוררו לקראת התמודדות יצירתית ופורה עם ניסיונות נוספים . אם כן, על המחנך "לייצר" עבור תלמידיו ניסיונות ראויים משתי הבחינות . משמעותו של עקרון ההמשכיות היא שבכל שלב בתהליך החינוכי יש להתחשב בעבר — בניסיונות שהיו ; בהווה — בחוויית הניסיון העכשווי ; ובעתיד — במה שניתן להפיק מן העבר וההווה ביחס לניסיונות שבעתיד . בכך הפך דיואי את עקרון ההמשכיו...  אל הספר