יוסף שמיר: תקוה שאינה חסרת שחר

רצונך הוא סיבה ביו הסיבות, ועל כן, הבה נתאגד, נעשה מפעל, נש 1ה את פנ' הדברים . המסר הראשון, הפסימי, הוא יותר של ההיסטוריון השואל לסיבות הדברים . היה כשלון ­ מה היו סיבותיו ? יש לנתח את הדברים . המסר השני, האופטימי, פונה בעקבות האירועים האחרונים בקריאה למעשים : הבה נרצה ובשבה את פני הדברים ! גם יום העיון הזה עומד בסימן כפול : הוא מחפש את הסיבות וגם מתקיים בנסיבות היסטוריות המחייבות את כולנו להתגייס ולרצות לשנות דברים . באספקט כפול זה של הדברים ננתח כמה בעיות ו 1נ 0ר . להתמודד עמהן . בראשית המאה הזאת עמדה אירופה המערבית, ואחריה אירופה המזרחית, בסימן של מאורעות וולקניים שהרעידו את פני הקרקע, השלווה לכאורה, של אירופה הישנה ­ נדמה היה לדור שגדל באירופה של ראשית המאה, שהנה עולה שמש הסוציאליזם, וכן היה נדמה לו ­ לאחר מהפכת אוקטובר ­ שהיא עולה מהמזרח . לא עברו אלא עשרים­שלושים שנה, והשתלטה האכזבה הגדולה : המהפכה שדגלה בחרות הביאה עמה שיעבוד חדש ­ שיעבוד למדינה טוטליטארית . ואז עלתה קר 1ה של מדינת הרווחה במערב : עם מפלת הפשיזם התאושש מחדש הקפיטאליזם המערבי . מוסר ההשכל אמר : לא נתנסה עוד בחוסר ...  אל הספר