תגובתו של נוויל סימינגטון לג'פרי פראגר

א נ ל ה ס י ו � פ 336 שסבר שכאש ר , תמיד התחברתי מאוד לרעיו� של מרטי� בובר , באופ� אישי ה� ל א הת הו ו כתוצ אה מה גנה , באישיו ת יש רכיבי� שנמצ אי� ב דיסוציאציה . או לא כתוצאה של סוג התק פה על השל� ששברה אותו לחלקי�, מפני כאב שיש ת פיסו ת – אני די משוכנע ב ה בעצ מי , של מעשה – בובר החזיק בדעה וישנ� רגעי � מסו ימי� שבה� , מסוימות וש ה תפיסו ת חוב רות לז יכרו� שנבחר אנ י יכול ; אפשר לזכור דבר א חד ורג עי� א חרי� שבה� אפשר לזכור דבר א חר א � למעשה ה � תמיד . אנ י יכול לזכור מישהו ש�, לזכור את ה פ רחי� האלה ש� ית של ח מישי� דקות אני ח ושב ש למעשה אפי לו בפ ג ישה א נליט . בדיסוצ יאציה , שא� ממפי� ז את בז הירות סבור אני . יש הר בה רכי בי� שנ מצאי� בדיסו ציאצי ה תי י ח מש דק ות של קשר א מ כנ ראה בתו� חמישי� דקו ת מפוז רות , לדעתי , כי אז בשאר הזמ� . של האנליטיקאי לליבה של המטופל ( core ) וממשי מהליבה . מתקיי� סוג של שוטטות בי� רגעי� אלה של קשר נדמ ה לי ו – הח זיק בד עהאבל הנ קודה שאני ר וצה ל ה דגיש ה יא שמ רטי� בובר שקי י� דבר שהוא כינה – שהוא הגה א ותה ב עקבות מחקריו באנ תרופול וגיה שאי� ב ...  אל הספר