163 ? מ ה ה י ה של מאוויי� של עצמי, בה� מ דובר ה � האח ת של תשוקה ש תי ה פרדיגמות ש של תלות בסביב ה וה ת הוות , של טרו� ע צמי, של רו� – ו השנייה , שכבר הווה , א� ג� כמשלימות זו א ת זו, נית� לראות אות� כסותרו ת . ות עמה דיחאֶ מתו� שפר דיגמת הרו� ישימה לה תפתחו ת המו קדמת של תלות טרו�, דהיינו . בו העצמי כבר התהווה ש לשלב – ואילו זו של התשוקה , גבשות העצמי התֿ ת הד ח� יותיאורי , אות ה זנח כבר ב תחילת דרכו ש , תיאוריית הפי תוי של פרויד , כיחידה אחת' מינית 'ו ' טראומה ' הותירו את צמ ד המושגי� , והמיניות היל דית המקור היאֿ היא , שפ גיעה מ ינית בילד�ת, ההנחה היית ה . בלתי נ יתנת ל הפרדה , כאמור , ת הד ח� פרויד י ע� פיתוח תיאור י . הבלעד י לטראומטיזציה ש ל הנפ ש נפשיי � ֿ היסוד שלו התמקד ו בתה ליכי� תו�ֿ והנחות , ת הפ יתוי י זנח את תיאורי מדובר . מודעֿ ידי הדחקה ללאֿ נפשיי� הנפ ת רי� על ֿ ובקונפ ליקטי� תו� , בלבד העונג לבי � ֿ בי� עקרו� נפשיֿ במוטיבציה פנימית של שמירת שיווי משקל תו� והמוקד עבר לנפש פ נימ ה , מושג ה טראומה הפ � לזניח . המציאותֿ עקרו� . ולדחפי� הליבידינלי� , ואילו פרנצי , פרויד ...
אל הספר