י ל י ו ר ד י מ ו � ש 102 בהרצ אה מר תקת שיתפה דש א את . בעבוד ה עם טראומ ה ועם פגיעה מינית ך תו , עריות� קהל המאזיני ם במ סעה כמטפל ת בנפגעות טראומ ה מינית וגילוי רעיון , שהיא מציבה במ רכז את רעיון המטפלת כעדה וכנושאת עדות בהתייחסה למילה עדו ת . שכשל עצמו ביטא עמדה נגדית לזו שמציע פראגר שאלה דשא איזו מ ערכת יחסים נוצרת ,"ד עת"ו " תיעוד" לים כיולהש קתה למ היא ע בורה , הסבירה , העדו ת . בטיפו ל בין אי היד יעה לבין הע דות והתיעוד את העדות יש , לא די בהקשבה ; ה ועמדה אקטיבית לאורך זמן פעול ן היות שההצ פה הכ רוכה בטראו מה גוזלת מ . יש עמה כובד ומאמץ', לשאת' הרסיסים הגולמיים , האד ם את היכולת להיות עד לא ירוע בעת התרחשותו נ עדרי , נותרים מפו צלים ומנותקים , שאינ ה ניתנת לעיבוד , של ה חוויה שב לדיבורה של שורדת הטראומ ה הוא הקֶ . ד והכרהלי עֵנטו , סימבוליזציה שה ינם אינהרנטי ים לעצם אפ שרות , גם הקשב להתרחקות ולניכור מהחווי ה withness א ל א ב� , witness הדגש בעדו ת מסוג זה אינו ב היות . ההישר דות השיתוף שבחוויה הוא – ( דשא הודתה לעפרה אש ל על מינוח ז ה שט בעה ) ביןש רוח אל מול ה הבדל� פראגר ה...
אל הספר