ג. תפיסת האימהות של מרים ברץ

היה ברור לה : " . . . כי אי אפשר להוציא עוד איש מהעבודה כאשר כל יום עבודה יקר לנו . . . " 58 טבעי וברור היה לה כי כך נכון לנהוג . היא חזרה משפיה בכ' בתמוז, עדיין חולה, ונשלחה לאשפוז בבית חולים בחיפה . עברו שבועיים נוספים בטרם החלימה, ואז הטילה את עצמה לקלחת העבודה במלוא המרץ . מצבה הקשה לאחר הלידה השפיע על החברים בדגניה : " . . . ידעתי שבתוך תוכו חושב כל אחד : הנוכל לקיים חיי משפחה אם החיים כרוכים בקשיים גדולים כל כך ? אם מרים החזקה העליזה ככה, מה תהיינה אחרותל' 59 כלומר, לא נעלם ממנה כאם הראשונה בקבוצה, שקשייה ישפיעו על הדרך שבה תתמודד הקבוצה עם נושא המשפחה . שמואל דיין מציין כי החלטת הקבוצה " . . . לא להתחתן, רק אחרי חמש שנים מהיום שהמשק מתבסס והחברה תשתכלל' 60 נולדה עקב מצבה הקשה של מרים לאחר הלידה . החלטה זו, שדיין היה היוזם שלה, לא יצאה לפועל, וכאמור, הוא היה הראשון שהפר אותה בנישואיו לדבורה . גדעון היה בבת עינם של חברי הקבוצה " . . . הוא היה כנכס הציבור, כרשות הכלל . . . ואני לא התנגדתי לכך . . . " 61 מרים ויוסף קיבלו בהבנה את העובדה כי בכורם אינו רק בנם הפרטי, אלא הוא בן הקבוצה ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית