ב. חיי זוגיות - "ריחוק זה קירוב"

הקבוצה, כנראה בשל אישיותה ותכונותיה של חיותה ומעמדה כאלמנתו של יוסף בוסל, שהיה מנהיג הקבוצה, שהרי חיותה נשארה באלמנותה וענדה אותה כסימן היכר כל חייה . נראה כי אהבתם של בני הזוג ברץ התעצמה ממרחק ומגעגועים . ביטוי עז לרגשות אלו נמצא במכתבים ששלחו זה לזה : "והלילה חשבתי על שנינו, על האהבה שלנו, על הקשר האמיץ בין שנינו ויש רצון לשוב לחיות ולהחיות . . . ", " . . . ויש רצון לשכב, להישען על הכתף שלך וללחוץ את ידך ואת כולך לתוך ליבי ולתוך נפשי, יקירי, המרגיש אתה את הדברים הללול' 42 בצלה של אהבה זו עולים קשייה של מרים . במיוחד קשתה עליה הבדידות וחסרון נפש קרובה להשיח בפניה את לבה . היו לה יחסים חבריים עם הרפתניות האחרות ברפת, היא קשרה יחסי רעות עם חברי הקבוצה, אך חשה עצמה בודדה, בעיקר מול יוסף . העבודה ברפת הייתה מרכז עולמה והצריכה שעות רבות . במעט הזמן הפנוי שהיה לה רצתה מרים שבעלה יתעניין במעשיה ובמחשבותיה, כפי שנהגה היא . לעתים חשה שהוא דוחה אותה : "ממך יוסף בתור בעל, איני דורשת כלום . אם אינך יכול לא צריך, אל תכריח את עצמך . . . " 43 נראה כי יוסף גילה התעניינות מעטה בנעשה ברפת, שהייתה מרכז ...  אל הספר