10 ב פקולטה ל"הומניזם עברי" של יוסי משען היינו מתכנסים פעם או פעמיים בשבוע בשעת בוקר מוקדמת, לקפה שחור ולשיחה מלמדת ומכבדת : רוני סומק, שניאור עינם, יהודה בן אוריה, קובי גוטרמן, תמר קטקו . מדי פעם היו מצטרפים אלינו לשיחה חברות וחברים ובהם חיים חיון, אורי קצין, ורד גינצבורג, דוד זוהר, יורם קנצלר, אלון גן, נמרוד אלוני, שרון גבע, גדעון אביטל, רזי גורן . כמה יקרה הייתה לי שיחת החולין הזאת של תלמידי החכמים . כמה יקר היה לי הקפה השחור של שעת הבוקר, ואפילו עשן הסיגריות והשיחה המיוחדת שלו . אני מבקש להודות לחבורה הנפלאה הזאת על האי הספרותי, האמנותי, הפילוסופי שהצליח יוסי ליצור . על האי שבו יכולה להיכתב מחדש המסכת על השלום הנצחי, ובעיקר על המושג “כבוד האדם", שאותו למדתי בחברתם . בשנה החולפת הלך לבית עולמו אליעזר שביד, המורה הגדול של המחשבה העברית בעת הזאת . הספר הזה לא יכול היה להיכתב בלעדיו, ובלי המורשת המיוחדת שלו, שכן שביד עסק בהגדרות מחודשות של הומניזם דתי, הומניזם יהודי, ואולי מוטב לנסח את מורשתו במחויבות העמוקה שלו ל"הומניזם ציוני" . הספרייה שהותיר אחריו היא ארון הספרים המתחדש של התרבות ה...
אל הספר