משער החומה לארמון, רמז לכך שביקש אישור לרכוב . תשובת הח'ליף הייתה שמוטב לו לבקש להינשא על אלונקה . הדוד, עדיין מנסה להתמקח, טען שהובלה בדרך זו תביך אותו, אך הח'ליף תמה : האם מישהו עדיין מובך מהבריות ? הדוד המשיך ללחוץ שיותר לו להתנהל כמו אחד מרוכבי הגמלים מספקי המים או, למצער, להשתלב בשירותי האספקה רכובת הגמלים . שאלת הח'ליף, אם מתאפשר מעברן של בהמות אלה, מעידה, לכאורה, על חוסר ידיעת המצב . משתמע שלא שבע נחת ממה ששמע . לאור זה דרש שינויים שיאפשרו גישה נוחה יותר . אך הוא עדיין אסר באופן גורף להגיע 2 למרכז העיר ברכיבה . ההיסטוריון של בגדאד, ח'טיב אל-בגדאדי, כתב אומנם כ- 150 שנה לאחר טברי, אך ציטט בתחילת ספרו מרובה הכרכים, בפרק על ייסודה של בגדאד, מתוך ספר שנכתב, כנראה, במקביל לספרו של טברי . המקור שם הוא בן זמנו של מנצור שסיפר גרסה דומה, אך לא זהה . לאחר שהושלמה בנייתה של העיר ונקבעו שעריה, שפרטים על המופקדים על שמירתם מספק המקור, נאסר על דודיו של הח'ליף ואחרים - משתמע שזה לא כלל את הח'ליף עצמו - להיכנס לעיר רכובים . מאיסור זה קיבלו פטור אחד מבניו של הח'ליף ודוד אחד . למען הסר ספק - לא ז...
אל הספר