כשהיה צעיר, אם כי לא באותו כלי שבו אלון מנגן, ובסוף בחר לעסוק בתחום הכלכלה שבו הצליח מאוד . עם זאת, אלון מציין שלא ניכר שהייתה לאביו אף פעם תשוקה גדולה לעבודתו : "זו הייתה בחירה פרקטית, ריאלית", הוא אומר, בחזרה נוספת על אותו מסמן דו‑משמעי שמסתיר תפיסות לגבי מה "מציאותי" ומה לא . אביו לא מדבר הרבה על כך שהוא בעצמו היה נגן, וכשנשאל על ידי אלון אם הוא לא מתחרט שלא בחר במקצוע הנגינה הוא לא מבין את השאלה ועונה לו בביטול ש"זה אף פעם לא הייתה אופציה . צריך להתפרנס" . החזרה על המסמן "ריאלי" אפשרה להבחין בדו‑‑משמעות של המסמן הזה . מצד אחד מסמן מקצועות "ריאליים" ( מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, הנדסה וכו' ) ומצד אחר מכיל בחובו דעות קדומות על העיסוק של הסובייקט ועל מהי "מציאות", כאילו ישנה מציאות אובייקטיבית אחת שלפיה יש לפעול, כאילו עיסוק במקצוע שאינו "ריאלי" זה עיסוק שאינו מציאותי, כי לא ניתן להתפרנס ממנו . זאת ועוד, ההתחקות אחר העניין של אלון במוזיקה מאפשרת לבסס אותו לא סתם כתחביב, אלא כאיווי, ברגע שאלון נזכר כיצד הוריו היו נהנים ממוזיקה קלסית והתחושה הטובה שהמוזיקה השרתה עליו . אולי אפשר אף לומר שאל...
אל הספר