הפסיכואנליטיקאי הצרפתי ז'אק לאקאן טבע את המונח איווי, המבטא רצון ( אהבה ) שמצוי מעבר לתשוקה אבל לא בלתי קשור אליה, והוא מה שמכוון את האנליטיקאי הלקאניאני בפעולתו . הסינטום, מונח נוסף שטבע לאקאן, הוא גלגולו של הסימפטום שממנו סובל הסובייקט לאחר שעבר טרנספורמציה, אם דרך אנליזה או אם דרך ידע‑‑עשות ( savoir faire ) סינגולרי, שמאפשר לו להפוך את הסימפטום שלו למשהו אחר וכך גם לקשור מחדש את גופו הסמלי, הדמיוני והממשי שעליו אפרט בהמשך . בספר שלפניכם אני מבקשת להציג תאוריה על אודות הקנאה באמצעות כתביהם של הפסיכואנליטיקאים זיגמונד פרויד, ז'אק לאקאן ומישל מונטרליי ובאמצעות יצירותיהן הספרותיות של אוליביה שייקספיר ( Shakspear ) ומרגריט דיראס ( Duras ) . התאוריה הפסיכואנליטית על אודות הקנאה מתנסחת בספר זה מחדש למקרא יצירותיהן של סופרות יוצאות דופן אלה . מטרת הספר לנסות לפענח משהו מן הקנאה ולתאר את מאפייניה, את המנגנונים הנפשיים שלה ואת השפעותיה האפשריות על חיי הסובייקט, בין היתר ביחסים בין האם לבת, בין הבת לאב, בין אחים ואחיות, ביחסים הדמיוניים עם "האחרים הקטנים" השונים, בין בני זוג ובלב אובייקט סיבת ...
אל הספר