6.

ב ע י נ י ע צ מ י [ 95 ] שורה של רעיונות עלו בי מתוך תסביך אדיפוס, שהימצאותו בכל מקום נגלתה לי בהדרגה . אם, מאז ומתמיד, עצם הבחירה, או ההמצאה של החומר הנורא הזה היו חידתיים — בדומה להשפעה המטלטלת של התיאור הפואטי ולמהותה של הטרגדיה של הגורל באופן כללי — כל זה התבהר בזכות ההכרה, שזוהתה כאן חוקיות של ההתרחשות הנפשית במלוא משמעותה הרגשית . הגורל והאוֹרַקְל לא היו אלא התגשמויות של צורך פנימי ; העובדה שהגיבור חטא בלא ידיעתו ובניגוד לכוונתו מובנת כַּביטוי הנכון של טבעם הלא-מודע של נטיותיו העברייניות . מרגע שמבינים את טרגדיית הגורל הזאת, נותר רק צעד אחד להבהרת טרגדיית האופי של הַמלֵט, שממנה מתפעלים זה שלוש מאות שנה, מבלי להצביע על משמעותה או לנחש את מניעיו של המשורר . אכן היה זה מוזר שהנוירוטי הזה, פרי יצירתו של המשורר, בדומה לרבים מחבריו בעולם האמיתי, נכשל בתסביך אדיפוס ; שהרי המלט ניצב מול המשימה לנקום באחר על שני המעשים שהיוו את תוכנם של מאווי אדיפוס, אולם תחושת אשם קודרת מתעוררת בו ומשתקת את ידיו מפעולה . "המלט" נכתב על ידי שקספיר זמן קצר מאוד אחרי מות אביו . 113 ההצעות 113 הערת פרויד משנ...  אל הספר