194 עידן צבעוני עכשיו, עם חזרת היהודים לציון . אני מניח שזה רלוונטי לשאלת הלבנטיניות, הלבנט . ואני רוצה לשאול אותך איך את שומעת את הדברים האלה היום, במציאות הישראלית השבורה, וביחס לעבר של הדברים . עדי : הקשבתי לשני דברים מעט סותרים : מצד אחד מזדעקת המחשבה הפוסט – קולוניאליסטית הקלסית שאומרת : טוב, הוא ( ר' בנימין ) אמנם לא רוצה לקחת מהם, אבל הוא רוצה להוסיף להם ולהעניק להם . כלומר, אתה תפתח בפניהם את בתי הספר ושם תרשה להם וגם לעצמך ללמוד את שתי השפות, את השפה שלך ואת השפה שלהם . זו רטוריקה מעוררת חשד לפטרנליזם : "להעניק", "לפתוח", "ללמד", כלומר צורת שותפות שעשויה להיות אוריינטליסטית . אבל מכיוון שאני מקשיבה לפרויקט שלך וגם אוהבת את המחשבה הזאת בדברים שאני בעצמי עושה, אני אומרת אוקיי, זה נכון, צריך לזכור את נימת העליונות ולהיות חשדניים ולשים לב, אבל בה בעת לשים לב לדבר יקר ערך שטמון שם - הכמיהה לשיתוף בין שפות, לימוד משותף . מדובר באמונה העקרונית שמרחב לימוד מאפשר שהייה בצוותא, ושהוא תשתית לקיומה של חברותא . לכן, בואו לא נהיה יותר מדי טהרנים ונפסול את עצם הכמיהה שמבצבצת כאן . מעבר לכך, ...
אל הספר