76 עידן צבעוני התרבות הפגאנית כשלמות - כלומר, במונחים של המתחים שקיימים בה בין הפכים גמורים - מסמל את האופנים המוטים 58 של "הזיכרון החברתי" בכל הקשור לאוריינטציה הקוסמולוגית . פליטים בשל הערפל הסמיך הסוגר על עינינו הכבויות מגעגוע לשום דבר מובחן קשה לראות לקרוב, לא כל שכן לרחוק, ושום תיקון אופטי לא יעזור, מכיוון שאני רואה אותם, אני מתבונן מקרוב בחייהם שעדיין נושמים, בוקר בוקר אני סוקר את גופם ואת מהלכם הכבד ברחוב של אנשי האצולה דה – לה – שמאטע השוקעת, חלקם מתעקשים על לבד, חלקם נעזרים ; ערני ללא תנאי אני עוקב אחריהם במבט פולשני, ובניגוד למצבים אחרים של התענגות ממארת לעולם איני בוהה כשאני נתון במשימה נעלה זו ; מדי יום ביומו אני משכנע את עצמי שעל סף גלישה לתהום זה הדבר הסביר לעשות . וכך פשוטו כמשמעו אני בולש, חוקר, מעיין בספריהם המקומטים ופורע את שארית פרטיותם הבורגנית שהכזיבה, אלה שעדיין מהלכים ברחוב, אלה שעדיין שוקעים פנימה אל תוך עצמיותם בחמימות . גבם וליבם שפופים, וזה הכלל - מי שלא מת מהתקף לב מת מסרטן, ואחרים מסתלקים כמעט לא מורגשים בדמנציה . ואולי זה רק אני, צל כבוי של איזה אחד – לא ...
אל הספר