פתח דבר

פתח דבר | 2 בעוד שחוקרים כה מעטים מתעניינים ביהודי האזור הזה בדורות האחרונים . – 1 נדמה לי כי התשובה העיקרית נעוצה בבעייתיות של המקורות . . . גם אליאב שוחטמן, שסקר במבואו לשו"ת מ הר"ם גאויזון את לימוד התורה במצרים עשרה, התייחס "למיעוט הידע" הקיים על חכמי תקופה זו, אך הזהיר כי - במאה השבע : הזה אין להסיק ממנו על נסיגה בל ימוד התורה במצרים בפרק הזמן ידיעותינו על מצב לימוד התורה ועל רצף לימוד התורה במצרים בין חכמים ובין תלמידיהם זעומות ביותר . ביחס לרוב החכמים שחיו ופעלו במצרים אין בידינו די ידיעות לא באשר לזהותם של רבותיה ם ולא באשר לזהותם של התלמידים שהעמידו . הידיעות שבידינו ביחס לישיבות שנמצאו במצרים זעומות עוד יותר . . . ואולם תהא זו אך טעות לחשוב כי מיעוט הידיעות יש בו כדי ללמד כאילו נפקד 2 לימוד התורה ממצרים וכאילו לא נתקיימו שם ישיבות" . המחקר, הכנס, ואסופת המאמרים שמצטרפת אליהם עתה, נועדו כולם להסב את תשומת עניינם להבהיר, כי לבם של החוקרים לתקופה זנו חה זו בחקר הקהילה היהודית במצרים . אמנם מניינם של המקורות על חכמי התקופה ויצירתם הוא מועט, אך עדיין יש באילו הנותרים כדי לשמש חומר ...  אל הספר