מחד־קוליות לרב־קוליות: התחלות

22 גבריאל צורן של הגוף הראשון : כאן המלה "אני" מציינת לחלופין שלוש דמויות שונות, המביאות כל אחת מהן מונולוג ( אורי, שוש, וחילמי ) , והדמות הרביעית, קצמן, מעוצבת מבעד ל"גוף שלישי" . זה מאפשר כבר ריבוי של קולות . אבל בכל-זאת - כל קול מגודר בתוך עצמו, ושילוב של מונולוגים לא בהכרח יניב דיאלוג . למרות ההבדלים הבולטים שבין הדמויות השונות, לרבות ההבדל הסגנוני, עדיין קולו של המחבר דומיננטי מאוד, והוא 8 ויש להדגיש כי מדובר פה לא בנוכחותו בוקע פעם מדמות זו ופעם מזו . של המחבר כאחראי-על למבנה הספר על כל מרכיביו, אלא בפירוש בקול ממשי, המעורב בקולותיהן של הדמויות השונות, וגורם, למשל, לכך שהן תשתמשנה בניסוחים משותפים, אפילו אם עמדותיהן אינן 9 דבר זה מובלט שבעתיים בעובדה שהקול הדובר ביחידות על זהות . קצמן, שהוא קול סיפורי מובהק הקרוב יותר ל"קול המחבר", משמיע הבחנות ומשפטים הדומים להפתיע לכמה מן הניסוחים של שוש ולעתים גם של אורי . ב עיין ערך אהבה נראה שלראשונה פורץ גרוסמן מעבר למגבלות הגוף הראשון . אין זה אומר שהגוף הראשון אינו קיים שם - תודעתו 8 ראו גם פרומן 1984 : "כל הגיבורים [ - - - ] מצטיינים ביכ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד