נרות השבת – מבט נשי: התמודדות עם הטראומה והארת החולין

326 נוגע במה שאינו בשיר "הדליקו נר", הבא אחריו, אפשרות זו נאמרת כהצהרה גלויה : הַדְלִיקוּ נֵר ! שְׁתוּ יַיִן ! הַשַּׁבָּת יוֹרֶדֶת בַּלָּאט וּבְיָדָהּ הַפֶּרַח, וּבְיָדָהּ הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת . . . 115 דפוס זה, המתאר את הדלקת הנרות כרגע המציף זיכרונות טראומטיים אישיים או לאומיים מופיע גם בשירת רבקה מרים . כך, למשל, בשיר "העוּבּר של חיה" מהקובץ "אבי ציווני לא למות" שבו היא נזכרת בזמן הדלקת הנרות במותה המזעזע של 116 אולם יש להבדיל בין התיאור החשוף והמזעזע של המוות בשירה של רבקה דודתה . מרים ובין התיאור המאופק בשיר של זלדה . יש לשים לב גם לכך שבמרכזו של השיר של רבקה מרים נמצאת הטראומה והדלקת הנרות משנית לה, ואילו המוקד בשיר של זלדה הוא הדלקת הנרות והטראומה נלווית אליה . עולה מכך שהדלקת הנרות בשירה של זלדה מבטאת את תחושת החיבור שלה לרגשות הדתיים ולמסורת, ואילו ההיזכרות בדוד הנרצח היא אתגר למסורת, אך אינה מערערת עליה . לעומת זאת, בשירה של רבקה מרים, רגע הדלקת הנרות מְזַמן התמודדות עם הטראומה, המערערת על המסורת . הברוטליות של התמונה אינה מאפשרת להשלים עם המוות ולהזדהות עם זכר המתים . רק ...  אל הספר