"העבר מתנועע בתוך ההווה": גבולות האני והזמן

318 נוגע במה שאינו שירת רבקה מרים משכללת עמדה זו . בדומה לשירת זלדה, גם בשירתה יש 89 ואולם שלאהתייחסויות למשמעויות פסיכולוגיות של אירועים מקראיים שונים, כזלדה, רבקה מרים אינה רק קוראת מחדש אירועים מקראיים, אלא גם כותבת על 90 ומציגה דמויות בעלות שמות פסבדו-תנ"כיים אירועים מקראיים שהיו יכולים לקרות ועלילות שבהן דמויות בעלות שמות ארכאיים מעורבות בהתרחשויות מההווה ומהעבר 91 ערבוב זה מתבסס על התפיסה שהאני פתוח לעולם שלם של דמויות מהעבר הקרוב . הקרוב והרחוק ואף מהעתיד . בכמה ראיונות הביעה המשוררת תפיסה זו . כך, למשל, בראיון עם יעקב בסר לאחר צאת ספרהּ "מקום, נמר" , אמרה : אני מרגישה שביוגרפיה של כל יחיד, לא רק שלי, משתרעת מעבר לגבולות של הלידה הקונקרטית והמוות הקונקרטי שלו . כלומר, כל אדם הוא נקודה בתוך רצף, שהתחיל לפניו ויהיה אחריו . וכשאני כותבת, גם דברים מאוד אישיים שלי הרי הם באים ממקום כּוּלי ולא רק ביוגרפי . אבל הגישה שלי לדברים היא ביוגרפית, כי אני רואה למשל גם את אברהם אבינו כחלק מאוד אינטימי מהאוטוביוגרפיה שלי, ואולי לא רק מהאוטוביוגרפיה שלי, אלא חלק מהאני שלי . אותו הדבר גם ביחס לדמ...  אל הספר