פרק חמישי : שירתם של רבקה מרים ויונדב קפלון במרחב השירה התאולוגית העברית החדשה 315 מעניין לראות שאפילו זלדה, משוררת דתיה, שעסקה בתמות דתיות ואף העניקה 71 לא הזכירה מקום בשירתה לירושלים, הן כמקום ממשי הן כסמל למציאות רוחנית, בשירתה כלל את הר הבית . המקדש, או מילים משדה סמנטי קרוב, משמשות בשירתה כביטויים מושאלים המבטאים קשר עם אלוהים או חוויה רוחנית . כך, למשל, שירת 72 "היכל" או הכרובים היא סמל לעמדה פנימית שאינה מושפעת מאירועים חיצוניים, 73 שיר הלויים הוא "היכלות" הם שמות מושאלים לקשר אינטימי ועמוק עם אלוהים, 74 והמילה "מקדש" היא ביטויביטוי מושאל המלמד על קשר בלתי אמצעי עם האל 76 המקדש כמקום ממשי אינו 75 או כינוי לירושלים . מושאל לשיא של יחסים אינטימיים מופיע אפוא כלל בשירת זלדה . בדומה לכך, גם בשירתה המוקדמת של רבקה מרים משמשים הכינויים "היכל" 77 כך גם "ירושלים" מופיעהו"מקדש" בהשאלה, כמסמנים של קרבה אל הקדוש . 78 בשירתה המאוחרת, הפנמתה של העמדה כסמל למציאות רוחנית ולא כמקום ממשי . המופשטת כלפי דמותו של אלוהים מובילה ליחס כלפי ההיכל כעמדה נפשית מובחנת, 79 אך לא כמקום גיאוגרפי, וכמובן של...
אל הספר