253 פרק רביעי : תאולוגיה בשירת יונדב קפלון האלוהים . ולאחר הקרע הגדול והשנק הגדול החלה בדידות הכופר לנשק 163 לבדידות המאמין . קפלון תיאר ציפייה מלאת תשוקה לקרוא את שיריו הראשונים שפורסמו בכתב העת "חדרים" . כאשר פתח את כתב העת זיהה את עצמו בשירים שפרסם . בכך הוא קיבל אישור חיצוני מכתב העת החילוני הקונצנזואלי לזהותו כמשורר בכלל וכמשורר דתי בפרט . באורח מקרה או באורח פלא נתקל המשורר באותו גיליון בראיון שערכה הלית ישורון עם יונה וולך, ונפגש עם דמותה של וולך כיוצרת חסרת גבולות בעלת תשוקה דתית . 164 בראיון זה קשרה וולך בין הוולגרי לגבוה והציבה את הפתיחות כלפי המיניות כתנאי לכתיבת שירה . אולם, חשוב מכך, וולך קשרה בין הפתיחות שלה להתנסויות רוחניות פסיכולוגיות ולמגע בלתי אמצעי עם העולם החומרי ובין קרבה לאלוהים עד כדי הזדהות עמו . 165 עמדתה של וולך העולה מראיון זה מערערת על הקשר בין דתיות לאמונה וחושפת אישיות רליגיוזית המעידה על קרבה לאלוהים שלא צמחה מעולם הדת ושמירת המצוות . ערעור זה הוביל את קפלון לחפש עמדה נפשית-רוחנית הנמצאת מעבר להבחנה שבין דתיים לחילוניים, שמצא בדמות הכופר-המאמין . במחזור ...
אל הספר