שימוש במטבע לשון מסורתי כנגד המסורת

119 פרק שלישי : נוכחות והיעדר – תאולוגיה בשירת רבקה מרים לדבריו, שעבור אותם מקובלים המהות האלוהית והפעולה האלוהית מותנות בפעילות 95 האנושית . לפי מודל זה, דמות האדם היא המקור ואילו האל הוא השתקפותו . רבקה מרים מאמצת את המטפורה שאלוהים הוא צילו של האדם . צל זה אינו שבוי בתנועות שאותן מטיל האדם, אלא הוא צל דינמי וחופשי . המעגל הדרשני בשיר מתחיל בדמיון בין האדם לצילו של האל, מתפתח להבנה שהאדם ( שלא כצל ) לא רק מחקה את פעולותיו ותכונותיו של אלוהים, ממשיך בתובנה הקבלית שחל היפוך ביחסים 96 ומסתיים בהבנה שאלוהיםההיררכיים בין בורא לנברא והאל הוא צילו של האדם אינו צל המחקה את האדם, אלא צל דינמי בעל בחירה . השורה השנייה בשיר משבשת את נוסח התפילה ויוצרת אצל הקורא דיסוננס חריף בין נוסח התפילה, המוביל להכרת התלות של האדם בבורא והכרת הטוב של האדם לבורא, ובין הנוסח בשיר, המציף את תודעת האימה מפני אובדנם הסתמי של החיים . 97 עמדתו של הצל ביחס לדוברת מקבילה דיסוננס זה מוביל להכרה בקיומו של הצל . ליחסו של המאמין כלפי הבורא . בתחילת השיר, האמונה של הצל בבוראת שלו היא אמונה תמימה, הוא עובד אותה ואליה מייחל...  אל הספר