אובדן האני: כפייה ככוח יוצר וכבסיס לקרבת אלוהים

112 נוגע במה שאינו היא : "אַךְ אֱלוֹהַזָקֵן אָמַר לִי / 'זוֹאָתְּהִשָּׁאֲרִי בְּתוֹכָהּ' . / וַאֲנִי בַּשִּׂמְלָה נִשְׁאַרְתִּי / וּסְבִיבִי 78 לָבָן אֵין-סוֹפִי . / צֶבַע בָּהִיר סוֹבְבַנִי / וַאֲנִי לְבַדִּי, / לְבַדִּי" . המילה "לבדי" המוכפלת בסוף השיר קושרת בין שיר זה לשירו המפורסם של 79 בשני השירים מתוארת חוויית בדידות כפולה של האדם ושל אלוהיםביאליק, "לבדי" . או ייצוג שלו . בשני השירים המפגש בין האדם לאל מפר את הבדידות, אך לא מסיר את המועקה . אולם בעוד שירו של ביאליק מתאפיין בנימה אלגית של צער ותבוסה, שירהּ של רבקה מרים מתאר מאבק . ובעוד שירו של ביאליק מתאר חוויה אינטימית בין האדם לאל המלמדת על קרבה בין בדידות האדם לבדידות השכינה, בשירהּ של רבקה מרים מוצגת הזדהות לא רצונית עם האל, המביאה לידי החלפת התפקידים ביניהם . ההתנגדות והכפייה הבאה בעקבותיה הם אמצעי שכנוע רטוריים המבקשים את אמון הקורא כי היא אכן לובשת את שמלתו של האל . דבריו הפסקניים של האל מאלצים אותה להחליף את המאבק בהזדהות כמעט מוחלטת עמו . עם זאת, על אף ההזדהות עם האל וחילוף התפקידים ביניהם עדיין נשמרת ההבחנה ביניהם, המו...  אל הספר