השיח המחקרי על התאולוגיה בשירה העברית

81 פרק שני : שירה ותאולוגיה, שירה ומיסטיקה של תמה תאולוגית אחת או שתיים בקורפוס יצירה שלם או חלקי של משורר, הייתה 57 לדרך המלך בביקורת התאולוגיה בשירה העברית . כך, למשל, במחקרו על שירת ש . שלום בחן אבידב ליפסקר את הקשר שבין שירה 58 ה"הופכת את ה'נעדר' מיסטית ובין אמצעים פיגורטיביים כאוקסימורוניות מוסיקלית 60 ובתיאור המעבר 59 כסמליות וסמליות מיסטית ,הנעלם המיסטי לנוכחות בשיר", 61 מלשון נבואית ללשון מיסטית . השלב השלישי בביקורת מתאפיין במגמתם של חוקרים בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת לחקור תמות תאולוגיות בשירה באוסף שירה רחב ובשירתם 62 מייצגים בולטים של מגמה זו הם ספרה הנזכר שלשל קבוצת משוררים מובחנת . 63 גלזר, שגיא ואחרים . ספרה של בר-יוסף ישמש תשתית לטענות בספר זהבר-יוסף, מכמה בחינות : בהבנתה שהספרות העברית המודרנית היא ממשיכה של מסורות כתיבה מיסטיות ; בהסתייגותה מן החלוקה שבין כתיבה דתית לכתיבה של אנשים דתיים ; בהתייחסויותיה הרבות לשירתה של רבקה מרים ; ובהתמודדותה עם שאלת אפשרות הזיהוי של השיר המיסטי המודרני . בהמשך למחקרה של בר-יוסף חקר אוברי גלזר חטיבות אחרות בשירה העברית המיסטית בת...  אל הספר