79 פרק שני : שירה ותאולוגיה, שירה ומיסטיקה התרבותי-אומנותי של ציבור זה . עם זאת, לבחירה בכל אחת מאפשרויות אלו יש חסרונות בולטים . בחירה בהגדרה של "שירה מיסטית", המדגישה את רגעי הקשר, האיחוד והתשוקה בין אדם לאלוהים, דוחקת לשוליים אמירות חתרניות ורפלקטיביות על האל ואינה מכילה יחס מתריס ועוין כלפי האל והמסורת המופיע בשירתם . בחירה בהגדרה של "שירה רליגיוזית", המדגישה את התנועה הנפשית של האדם המאמין ולא את מושאה של תנועה זו, אינה מתאימה לשירתם של משוררים אלו, העומדת פעמים רבות לנוכח אלוהי ישראל וְשֶבָּה החופש מהדת, ההתנגדות לדת ואפילו ההתנכרות למצוות הדת, נשענים על יסודות יציבים של תחושת שייכות למסורת ישראל ועל הזיקה של היהודי לאלוהיו ושל אלוהים לעמו . בחירה בהגדרה של "שירה דתית" מכוונת לבחינת שירתם של רבקה מרים וקפלון בהקשר טקסטואלי-ריטואלי או סוציולוגי-דתי צר, ובכך מצמצמת את נקודת הראות של חקר המנגנונים האינטרטקסטואליים, ומערערת על המגמות העקרוניות בשירתם המכוונות לבטל את הדיכוטומיה שבין דתי ללא-דתי ולהרחיב את תחומי הדת אל 50 הגדרה זו גם מנוגדת להנחה לפיה אין מרחבי קיום ומחשבה שאינם נחשבי...
אל הספר