על הקשיים בזיהוי חידושי לשון של מחברים מימי הביניים: רש"י כמבחן

ע ל ה ק ש י י ם ב ז י ה ו י ח י ד ו ש י ל ש ו ן ש ל מ ח ב ר י ם מ י מ י ה ב י נ י י ם | 239 4 — וצמיחתה בסביבת לשונות הודו-אירופיות הופכים את במודע וכמטרה לעצמה רש"י למושא מחקר מסקרן ורב השראה גם בזיקה לעברית החדשה . העיון הזה יתמקד בפירושו המונומנטלי של רש"י לתורה, חיבור שמאפייניו הטקסטואליים מסובכים במיוחד, כפי שאסביר בהמשך ; אולם העקרונות שיוּתווּ עשויים לתרום, בהתאמות מתבקשות, למחקרם של חיבורים אחרים מבית מדרשם של חכמי צרפת ואשכנז 5 הראשונים ולחקר לשון תקופת הביניים בכלל . אפתח במילה או שתיים על מצב המחקר . את העיסוק המקיף ביותר בלשון רש"י יש לזקוף ללא ספק לזכותו של יצחק אבינרי בספרו הגדול "היכל רש"י", שכרכיו החלו 6 קודם פרסום ספרו לראות אור כבר בראשית שנות הארבעים של המאה הקודמת . של אבינרי נודעו בספרות המחקר בעיקר הערות כלליות מאוד וחסרות ערך ממשי 7 על טיב אותה לשון, וכן ליקוטים מזדמנים של מילים בודדות שהוערכו כחדשות . מילון בן-יהודה, שהדפסתו הייתה אז בעיצומה, הרים אומנם תרומה משמעותית יותר לתיעוד אוצר המילים שחידש רש"י ; אך התיעוד נעשה רק אגב מלאכת המילון העיקרית, ופיזור החידושי...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית