משנה תורה בלשון הרמב"ם ובלשון העתקותיו: אנליזה של חיבור מימי הביניים

164 | ד ו ר ו ן י ע ק ב תורה המיוסדות על כתבי היד שלו . וצריך לציין לגביהן שהן הולכות ומשתכללות, 8 אבל העבודה המוקפדת במילון ההיסטורי ומתאימות את עצמן לקני מידה מדעיים . של האקדמיה ללשון העברית מלמדת את עובדי המחקר, שהמהדורות הקיימות אינן מגיעות לשלמוּת שאפשר להשיג במעשה הההדרה . כתבי היד לא נקראו תמיד כפי שצריך לקרוא כתבי יד, ואף לא תמיד נבחרו הנוסחים המעולים יותר לשמש 9 ואם כן מה שנראה לנו פשוט להלכה, מחקר לשוני מתוך בירור נוסח נוסחי פנים . ראוי, עדיין לא נעשה בצורה מניחה את הדעת . ובכל זאת אינני בא לטפול האשמות חמורות על המהדירים ועל החוקרים ובוודאי לא לפסול את עבודתם, וזאת משתי סיבות עיקריות . האחת, הריבוי העצום של ענפי הנוסח ושינויי הגרסאות למכביר עושים את מלאכת הההדרה מסועפת ומסובכת . בדרך כלל כתבי היד מחזיקים חלקים אחדים מארבעה עשר חלקי החיבור, וכל ניסיון לתפור אותם זה לזה לעולם לא ייצור יריעה אחת שלמה ואחידה . השנייה, משנה תורה מספק לנו פרטים רבים שיש בהם עניין לשוני, כמעט בכל משפט, עד שאפילו באמצעות נוסח לא – מושלם, אבל די טוב, אפשר להגיע למסקנות ודאיות במידה רבה של ודאות על ל...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית