תחיות של לשון המקרא במרכזי הספרות העברית בתקופת הביניים

ת ח י ו ת ש ל ל ש ו ן ה מ ק ר א ב מ ר כ ז י ה ס פ ר ו ת ה ע ב ר י ת ב ת ק ו פ ת ה ב י נ י י ם | 93 א . רב סעדיה גאון ( רס"ג ) : פרוזה נמלצת בנוסח המקרא רב סעדיה גאון נולד בפיום שבמצרים בשנת 882 . בשנת 915 הוא עזב את ארץ מולדתו, ולאחר שישב שנים אחדות בארץ ישראל ובסוריה הגיע לבגדאד בשנת 921 . בשנת 928 עבר לסורא, נתמנה לגאון של הישיבה והנהיגהּ עד שנת 933 . רס"ג נפטר בבבל בשנת 942 . במצרים ובארץ ישראל התמיד רס"ג לגלות ברבים את בקיאותו בכל תחומי היצירה הרוחנית, ואף הצטיין כלוחם נלהב בעד היהדות הרבנית כנגד הקראוּת . רס"ג העמיד את המקרא במוקד ההתעניינות הספרותית ; הוא ראה בו טקסט המשמר את הלשון העברית המקורית והצחה ומקור יחיד ללימוד תכונת הצחוֹת ( הפצאחה ) , ואשר על כן הציב אותו כדגם ספרותי לכתיבת פרוזה עברית וכדוגמה מופתית לכתיבה עברית בלשון צחות . כבר בהיותו במצרים כתב רס"ג פרוזה חגיגית בנוסח המקרא . בהקדמתו העברית 3 שמהדורתו הראשונה נתחברה בשנת ,902 קרא רס"ג להחיות אתלמילונו "האגרון", העברית כלשון הכתיבה הספרותית בת הזמן . את הקריאה הזאת הוא ניסח בעברית מקראית צחה ( ובלא חידושי לשון ) , בב...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית