82 אסתר פירק בפרק הקודם הוצגו קווים להגותו של כהן . כמותו, קסירר חשב שהניסיון האנושי יכול להיחשב במונחים אפריוריים כל עוד אנחנו מקבלים, באופן טרנסצנדנטלי, שהתחושות לעולם אינן מוצגות לנו כפי שהן ; עם התחושות אנו מטרימים ומציגים משהו שהוא מעבר לייצוג החושי . לעולם אין אנו פוגשים את העולם בחושיות מיידית ; החושיות ארוגה תמיד בעקרונות פנימיים של היווצרות . עקרונות אלה לעולם אינם מוצגים לנו כפי שהם בניסיון ; הם מתגלים רק 74 בדיעבד במחשבה ביקורתית חוזרת ( 105 : 2005 Cassirer, ) . וורקמייסטר ( Werkmeister ) כותב : "מצאנו שבכל העניינים אלה [ הבסיס האפיסטמולוגי למדעי הטבע ] קסירר התקדם מעבר לניאו-קאנטיאניזם האורתודוקסי רק במובן מאוד מצומצם . אולם במשך חקירותיו רבות הפנים קסירר השתכנע שהאפיסטמולוגיה המסורתית בהגבלה הרגילה שלה ל'הכרה המדעית' אינה מספקת בסיס למדעי הרוח או למדעי התרבות" ( 792 : 1949 Werkmeister, ) . הפרק הנוכחי בודק כיצד קסירר הרחיב והכליל את תובנותיו אודות האפיסטמולוגיה כדי לאפשר להן להיות מיושמות גם לידיעה המצויה מעבר למדעים המתמטיים והפיזיקליים . נראה שהטענה שהציב כבר ב- Substanc...
אל הספר