60 עינת פלדחי עצמה - חלימה בהקיץ ( מצרפתית ) - מלמדת על היותה נטועה מצד אחד ברובד המטפיזי, הדמיוני והלא מילולי של החוויה, ומצד שני בתוך ה"הקיץ", הווה אומר, בתוך הממשות של יחסי אם-תינוק ובתוך השפה . ברגשטיין ואהרוני תיארו את ה- reverie כדוגמה ל"שמות על סף הלשון" במובן זה שהם שייכים ולא שייכים ללשון וניתנים ולא ניתנים לתרגום ( ברגשטיין ואהרוני, 2012 ) . הם ציינו כי ״גם [ . . . ] אצל ביון יש למילה reverie ניחוח זר המרמז על כך שזהו מצב תודעה מוזר ומיוחד, שאין לו מילה פשוטה ושגורה בשפה״ ( ברגשטיין ואהרוני, ,2003 עמ׳ 162 ) . תומס אוגדן תיאר את המורכבות והחמקמקות של מושג ה- reverie הביוניאני כפי שהוא מצטייר מנקודת מבטו של המטפל ( אוגדן, 1102ב ) . מדובר, לדבריו, בראש ובראשונה בתהליך תוך- נפשי של המטפל עצמו, שיכול לכלול את היבטי חייו היום-יומיים והפשוטים ביותר : המחשבות החזרתיות שלו, חלומותיו בהקיץ, הפנטזיות, התחושות הגופניות, התפיסות החולפות, הדימויים העולים מתוך שינה למחצה, מנגינות ומשפטים החולפים במוחו וכן הלאה . בו-בזמן, אוגדן מתייחס ל- reverie גם כאל תוצר של תהליך אינטר-סובייקטיבי של תקשור...
אל הספר