יהודי בגדד במאה ה־19: הצמיחה של רבגוניות מעמדית ותרבותית

250 שלמה דשן ההיסטוריה של יהודי בגדד מקוטעת . כאלף שנה, מתקופת אמוראי בבל עד אמצע ימי הביניים, הייתה יהדות בבל ובגדד בכלל זה אחד המרכזים היהודיים העיקריים, הן מבחינת היקף האוכלוסייה והן מבחינת איכות היצירה התרבותית . בתקופה ארוכה זו פעמים עלתה בבל בחשיבותה על ארץ ישראל . אך במאה ה- 13 יהדות בבל כמעט נעלמה מן המקורות ההיסטוריים, והיא נגלתה מחדש רק במאה ה- 18 . השקיעה הארוכה הזאת קשורה לחורבן שעוללו כיבושי המונגולים במאה ה- ,13 ואחרי כן למלחמות בין הפרסים לעות׳מאנים, שהפכו את בבל לאזור ספר מוכה . לפתע, במאה ה- ,19 קהילת בגדד פורחת מחדש, ועובר עליה תהליך של התרחבות רבת- ממדים - דמוגרפית, כלכלית, תרבותית ודתית ; נוסדים מוסדות תורה ורווחה רבים, היצירתיות הדתית והכללית ערה והתהליך נמשך עד לקטיעתו בחטף עם פיזור הקהילה ב- 1950 . אך בגדד העיר במאה ה- 19 כמעט לא נחקרה, וגם על הקהילה היהודית המסקרנת אין מידע רב ( על יהודי העיר ישנו קובץ מאמרים חשוב ב פעמים 36 [ תשמ״ח ] , הנשען במידה רבה על בן- יעקב [ תשל״ט ] ) . העיון הנוכחי מבוסס על ספרות התשובות ופסיקת ההלכה של חכמי בגדד בסוף המאה ה- ,19 על דרש...  אל הספר
רסלינג