76 התיישבות והתנגדות בישראל / פלסטין מבט זו, 1948 , הגירוש וצבירת המשאבים בידי המתיישבים אינם אסון פתאומי אלא רגע מכריע בתהליך מתמשך של נישול שהחל בעשורים הקודמים . ההתייחסות לשלושת הרכיבים של שליטה טריטוריאלית שהציג ברוך קימרלינג — בעלות, נוכחות וריבונות ( 1983 Kimmerling ) — מאפשרת להבין שלא מלחמת 1948 לבדה היא ששינתה את יחסי הבעלות ( לאחריה אִפשר החוק את ההשתלטות על הקרקעות ) , אלא גם הנוכחות ( באמצעות הפיכת הפלסטינים לפליטים ) והריבונות ( עם כינון מדינת ישראל והכפפת האוכלוסייה שבתחומיה לשליטתה ) . משנת 1948 ואילך הפעילו הקיבוצים הנידונים תהליך מהיר של ביסוס תוצאות המלחמה על ידי הרס כפרים והנצחת היעדרם של הפלסטינים, ולצידו תהליך שנמשך כמה שנים לאחר ,1948 שבו השתלטו על אדמות הכפרים והעבירו רשמית את הבעלות עליהן לידי הקיבוצים, כלומר קיבּעו את הנוכחות והריבונות באמצעות בעלות . כאמור, בניגוד לנטייה הרווחת להתמקד אך ורק בעימותים קולקטיביים אלימים בזמן המלחמה, מאמר זה מדגיש תהליך קולוניזציה אלים מתמשך . הרס שיטתי של הכפרים הערביים לא מילא בהכרח תפקיד בעימותים הצבאיים, ועל אדמות השתלטו המת...
אל הספר