היישוב היהודי שהיה מדוכדך מאירועי קיץ 1946 ) "השבת השחורה" ופרסום תכנית ''מוריסוךגריידי" ( . עליית 11 הנקודות גם חידשה את האמונה ביכולת העשייה והפעולה של ההנהגה הציונית ומוסדות היישוב וסיפקה הוכחה חותכת לערכה ולצדקתה של האסטרטגיה ההתיישבותית שאימצה את דרך המאבק בכוונות לצמצם את התחום הטריטוריאלי היהודי בארץ, בייחוד נוכח ההשלמה הבריטית עם ביצוע העליות . ואולם הנקודות שהוקמו והושתתו על קבוצות בנות 30 איש שנפרסו בפיזור ניכר בנגב, לא יכלו להיחשב עדיין יישובים של ממש, אלא היו יותר עמדות או נעיצות התיישבות ראשוניות . מלכתחילה היה ברור כי יכולתן להמשיך ולהתקיים ולהגיע למעמד של יישובים מבוססים, תהיה תלויה במציאת פתרונות לאספקה סדירה של מים ממקורות טבעיים 36 . עד שנמצאו הפתרונות הללו קיבלו הנקודות במשך כמה חודשים את המים מנקודות יישוב ותיקות שנמצאו בסמיכות להן, והובלתם נעשתה במכוניות מיוחדות של מחלקת ההתיישבות של הסוכנות שנשאו עליהן מיכלי מים גדולים . ממיכלים אלה הוזרקו המים באמצעות משאבות ידניות למיכל בנפח 4 מ"ק, שאוחסן במגדל עץ שהוקם במרכז כל נקודה . אך כאמור, היה זה סידור זמני ומותנה . הקמת ...
אל הספר