והכשרתם של מגויסיו בשנה וחצי הראשונות לקיומו 70 . ואולם נכונותם לסייע הובעה רשמית ומעשית רק כעבור כעשרה חודשים מיום פרסום ההוראה על הקמתו . בכל אותה עת אמנם גויסו אנשים ואורגנו שש הפלוגות הראשונות של הפלמ"ח, אולם הן לא זכו עדיין למימון והדרכה מקצועית מידי הבריטים . רק בתחילת מארס ,1942 לאחר שגובשה סופית "התכנית לארץישראל לאחר כיבוש" ולאחר שהושגו ההסכמות עם הסוכנות וה"הגנה" על שילובו של הפלמ"ח בה, אישר הפיקוד הצבאי הבריטי תקציב חודשי בסך 3,500 לא"י לאימון, הכשרה ואחזקה של 300 מגויסים לפלמ"ח 71 . מסלול הזרמת כספי הסיוע הבריטי לפלמ"ח היה ככול הנראה זהה למסלול שבו הועברו הכספים לשאר פעולות "השיתוף" שהקדימו את הקמתו . כמו כספים אלה, ונראה שאף במעורבב עמם, הועברו הכספים למשרד "סולל בונה" בחיפה אשר הפך להיות גם לצינור לקליטת וניתוב הכספים שהעבירו הבריטים לצורכי תמיכתם בפלמ"רו . הסיבה לצעד זה של הבריטים הייתה כנראה קשורה בהיותו של הכהן האחראי לריכוז הכספים שהועברו מטעמם למימון הפעולות המשותפות עם הצד היהודי ואפשר שגם הייתה קשורה לרצונם ליצור בקרה ופיקוח על הכספים הרבים שהעבירו לתכליות אלה באמ...
אל הספר