הנוגע לגיוס כוח אדם והפעלתו ולשליטה ושימוש במצבורי נשק שהיו בתחומי אחריותם . פעילותו של כל אחד מהסניפים הותאמה וכוונה לתת מענה נפרד לאיום ביטחוני צר ומצומצם שהיה עלול להופיע בתחום המקומי המצומצם שלהם, אך לא למצב של מתקפה כוללת בעלת עוצמה והיקף ארציים . הפעולה של כל אחד מהסניפים לשמירת הביטחון וההגנה על האזרחים שבתחום אחריותו נשאה אפוא אופי של פעולות הגנה נייחות ללא ייזום של פעילות מבצעית או התקפית מונעת . פרוץ המרד הגדול הביא לשינוי בכל אלה, ודפוסי ההתארגנות, הפעולה וניהול ענייניה של ה"הגנה" החלו להיות מיושמים עלפי עקרון הריכוזיות והארציות . ביטוי מובהק להחלתו של עיקרון זה היה הקמתן של יחידות מגויסות שהיו ניתנות להפעלה על בסיס כללארצי ) הפלוגות הנודדות ואחר כך פלוגות השדה ומשטרת היישובים העבריים ( והיו נתונות למרות ופיקוח גוף ריכוזי בדמותה של המפקדה הארצית של ה"הגנה" 2 . השינוי הנוסף שהתחולל ב"הגנה" באותה תקופה היה בהיקף גיוס כוח האדם והכוונתו למשימות שבהן הייתה מעורבת ביישוב . כוח האדם שגויס ל"הגנה" גדל במידה ניכרת בתקופת המרד, בין אם היה מדובר בגיוס חלקי למטרות שמירה ואבטחה, ובין א...
אל הספר