ריפומו הולוכבהו ריפוטרבהולט נוה 123 במסגרת הגישה הציוויית ניתן אף למצוא הערכות חיוביות לגורמים המסיתים את האדם מהדרך הישרה, שכן הם מחייבים את המאבק, ובכך תורמים להגדלת הגמול עבור קיום המצוות . 24 מכאן מסקנות מרחיקות לכת לגבי טעמי קיומם של גורמים אלה ולגבי הצדקת המשך קיומם גם בזמנים אידאליים, כגון בימי בראשית ובימות המשיח . 25 1 . "לפום צערא אגרא" אמרתו של התנא בן הא הא "לפום צערא אגרא" ( אבות פ"ה מכ"ג ) , 26 מבטאת את העמדה הציוויית, הדוגלת ביחס ישיר בין גודל הגמול והמאמצים שהושקעו במעשה . 27 בהתאם לכך הובנה אמרה זו על ידי המאירי באחד מפירושיו : ויש לפרש 'לפום צערא אגרא', שהלמוד בצדקות ודומיהן הוא לפי ענין האיש ועמלו בפעולות הטובות . . . וכאומרם ז"ל : 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים' ( מנחות קי ע"א ) ( בית הבחירה, אבות פ"ה מכ"ה ) . 28 24 . בנוגע ליצר הרע של עבודה זרה ראו : יומא סט ע"ב . 25 . טעמים שונים הוצעו במסגרת שני דפוסי החשיבה להצדקת קיומם של היצרים הרעים . בעוד שבמסגרת הדפוס הסמכותי מעוגנים היצרים בספֵרה של המציאות האנושית – בתרומתם לקבלת הגמול על ידי האדם, הרי שב...
אל הספר