פרק טו 406 עמדתה של ערב הסעודית בסוגיה הפלסטינית, שהועלתה גם בפסגה הערבית השנייה, הסתכמה בנקודות האלה : 'ערב הסעודית מעולם לא התנגדה לעיקרון של מימוש הקיום הפלסטיני, ומאז • ומתמיד תמכה בישות זו בכל האפשרויות שבידיה . ואולם היא מתנגדת לשקירי 43 על שחרג מהסמכויות שהוענקו לו בוועידת הפסגה' . ועידת הפסגה לא הסמיכה את שקירי להקים את הישות הפלסטינית, מכאן • שוועידת ירושלים אינה חוקית . בהסתמכה על ניתוח מילולי של ההחלטות, טענה ערב הסעודית כי פירושן הוא 'להטיל על שקירי לערוך מגעים עם הפלסטינים ולהגיש סקר והצעת תכנית בדבר הדרך שבה תוקם הישות הפלסטינית' . מכאן ששקירי חרג מסמכותו כאשר הקים את אש"ף . יש קבוצות פלסטיניות שאינן תומכות בארגון שהקים שקירי, והילכך הוועידה • שהתכנסה בירושלים אינה מייצגת את הפלסטינים . בטיעון זה התכוונה ערב הסעודית, כמובן, להיאה הערבית העליונה בראשות המופתי . יש להקים ישות פלסטינית שתייצג את הפלסטינים 'ייצוג דמוקרטי על ידי • בחירות' . זאת ועוד, 'העם הפלסטיני לבדו זכאי לבחור את נציגיו' . לפי עמדה זו, הסתייגה משלחת ערב הסעודית בכינוס שרי החוץ שקדם לוועידת הפסגה 44 השנייה מ...
אל הספר