משבר שני : בצל החתרנות המצרית 327 יוזמות מקומיות אלו, ללא פיקוח של המשטר, לא היו נוחות לשלטונות הביטחון הירדניים . על כן החליטה ירדן, כנראה במאי ,1956 לאמץ התארגנות זו ולפקח עליה . מגמת השלטונות היתה להשתלט על יסודות המוּעדים לפורענות בפנים הממלכה ועל אלה העלולים להסתנן על דעת עצמם לישראל, ובייחוד להוציאם מהשפעה מצרית . הערכתם היתה כי ארגון פדאיון בפיקוח ישיר של צבא ירדן יצמצם את אפשרויות המצרים לסבך את ירדן בעל כורחה בסכסוך גבול עם ישראל, וכן יצמצם את אפשרויות הפעלתן של חוליות פדאיון מצריות נגד המשטר הירדני . הקמתו של ארגון כזה גם נועדה לנסות להילחם בתופעת הגיוס לפדאיון המצרי על ידי משיכת מתגייסים פוטנציאליים . ואמנם, בשל יוזמה זו של המשטר ניכר צמצום בפעילות של מצרים לגייס פדאיון . השלטונות הירדניים גם חשבו להיענות בדרך זו לדעת הקהל הפלסטינית בגדה המערבית, שהתלהבה מאוד מתופעת הפדאיון . השינויים שחלו בפיקוד הצע"י לאחר סילוקו של גלאב ומינוי אבו נואר אִפשרו גם הם התפתחות זאת, אף שהפעלת הפדאיון סתרה את מדיניות הצע"י לשמור על שקט בגבול עם ישראל . ממאי 1956 החל הצע"י להוציא מידי גורמים מקומ...
אל הספר