הפלסטינים כמרכיב במפלגות האופוזיציה בירדן בשנות החמישים

פרק ט 294 ולא לפני בית הנבחרים . גם לאחר רצח עבדאללה לא רפתה יד השלטון . לפי הודעה רשמית, הוכנסו לבתי כלא בשנת 1951 6,887 עצורים מדיניים ומנהליים ( ההודעה נועדה להכחיש את המספר 14 אלף שנקבה האופוזיציה ) . בית הנבחרים השני, שנבחר בירדן ב – 29 באוגוסט 1951 ( הראשון נבחר באפריל 1950 ) , פוזר בטענה של התאגדות צירים לחבלה במאמצי הממשלה . הבחירות לבית הנבחרים השלישי נערכו ב – 16 באוקטובר 1954 וכוונו להרחקת היסודות האופוזיציוניים מהבית . מטרה זו אכן הושגה : לאחר עריכת הבחירות נעצרו רבים מראשי המפלגות והורשו להתקיים רק שתיים . אחת מהן, ‘מפלגת האֻמָּה', החליטה זמן קצר לאחר מכן להתפרק . מנהיגה, ראש הממשלה, סמיר אל – רפאעי, אמר אז כי המצב אינו מאפשר למפלגות חוקיות לפעול כהלכה, מכיוון שתקנות ההגנה נותנות לממשלה את הזכות לפרק אותן, והממשלה ראתה בהן מפלגות בלתי חוקיות . בשנת 1955 היתה בירדן רק מפלגה חוקית אחת — ‘המפלגה הלאומית הסוציאליסטית', שקיבלה את רישיונה ביולי 1954 . המשטר הירדני, שהיה מודע לחשיבות הפעילות המפלגתית ולהשפעתה על החיים הציבוריים בממלכה, נקט שני כיווני פעולה, לכאורה סותרים זה את זה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב