פרק ח: הפלסטינים של רצועת עזה תחת הממשל המצרי

פרק ח 268 00 : 05 למחרת ( שעות העוצר שונו אחר כך מדי פעם בפעם ) ; הוראה מיוחדת מ- 30 בספטמבר ,1948 המגדירה את אזורי הדיג בחוף הרצועה ; צו בדבר איסור הפגנות והתקהלויות וצו המטיל צנזורה על כל הפרסומים ברצועה, שניהם מ- 21 ביוני 1948 ; צו בדבר איסור יציאה וכניסה לרצועת עזה, כולל בדרך הים, בלי אישור בכתב מטעם המושל או נציגו בקהיר, מ- 24 בנובמבר 1951 ; צו המטיל מכס על סחורות ייצוא מהרצועה כולל רות וירקות . בשנת 1957 פורסם הכרך הראשון 1 של הצווים, והוא כלל את כל הצווים של המושלים שהוצאו בשנים 8491- 1956 . המעמד שהעניקו המצרים לתושבי הרצועה ולפליטים שהגיעו אליה היה מנוגד לזה שהוענק לפליטים שנקלטו בעבר הירדן . כאמור, המצרים ראו ברצועה שטח כבוש לכל דבר והטילו מגבלות על יציאה וכניסה ממנה, שחייבו אישור של השלטון המרכזי בקהיר או של נציגו ברצועה . כמו כן, הם הטילו עוצר לילה מתמשך ומגבלות על הדיג במימי חוף הרצועה . הגבלות אלו גרמו להתקפות של האופוזיציה המצרית על המשטר . כך, למשל, השבועון אח'באר אל-יום הקהירי, האנטי-ו פְ י, פרסם במאי 1951 מאמר תחת הכותרת 'הפולשים האימפריאליסטים המצרים וסיום הכיבוש המצ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב