הדרך למשבר המנהיגות 37 התהליך הראשון היה הרדיקליזציה של התנועה הלאומית הפלסטינית וגיבושה האידאולוגי והארגוני, תוך הופעת קאדרים צעירים, רדיקלים בדעותיהם . התהליך השני, שהתקיים בו זמנית, היה עליית הזרם הלאומני בתנועה הלאומית הערבית על גווניה השונים . בשל שני התהליכים האלה התחזק מעמדו של המופתי, והוא נהפך למנהיג הבלתי מעורער של התנועה הלאומית הפלסטינית . התהליך השלישי היה היחלשות מעמדו של הוועד הפועל ומעמדה של האופוזיציה הנשאשיבית, והדבר א פשר, בעקבות כך, את כינון הוועד הערבי העליון ( אל – לג'נה אל – ערביה אל – עֻליא ) . ביטוי לשאיפתו של המופתי להיות מנהיג מדיני כבר היה אפשר למצוא במאבק החזיתי בינו לבין כאזם אל – חוסיני על ראשות המשלחת שיצאה במארס 1930 ללונדון כדי לדון בשינוי המדיניות הבריטית בעקבות מהומות 1929 . הפתעה ממשית נפלה כאשר הוועד הפועל, שהתכנס ב – 5 בינואר 1930 כדי לבחור את חברי המשלחת, בחר בהצבעה חשאית באמין אל – חוסיני ליו"ר שלה, ובעָ ני עבד אל – האדי, בראע'ב אל – נשאשיבי, באלפרד רוק ובג'מאל אל – חוסיני לחבריה . תוצאות הבחירות הִכו בהלם את מחנה מוסא כאזם אל – חוסיני ותומכיו ו...
אל הספר