69. יהודה הדסי, 'ספר אשכול הכֹּפֶר', הִלכת הדלקת אש בשבת

538 תור הזהב הקראי מרוח ואויר אלוהינו . ונטעים וזרעים הנִצמָחים מרוח וכֹחַ הארץ . וכן השלכת זרע האיש ברחם האִשָּׁה לקיים מצוַת פרו ורבו שאין בנו יכולת למנוע תולדַת הנעשת בהם בימי קדש מעושה נפלאות וּמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית [ תפילת שחרית בסדור הרבני ] בעולמך : שְׂ אור המתנפח מאויר וכֹחַ והגרמת אלהיך . וצביעות צבעים ועַבדנות עבדנים ופירות מושֹמות במלח ובחומץ ודבש ויין ומים עם חטה ושעורה להֵעשות שֵׁכר ודומיהם במעשים הבאים להשחתת עולם ומכח אלהינו . אף הנקראים שֵם אחר בתחִלתן ושם אחר בסוֹפָן כגון הבונה אחֵר והמיַבֵּשׁ אַחֵר . הזורע והנוטע שֵׁם אַחֵר והמצמיח שֵׁם אַחֵר . הלש כלחם שם אחר והמנפח אחר . הקובץ והמאסף מיני צביעות ועַבדנוּת ופירות בכלי שם אחר . והמבשל ומתקן בשולם אחר . בחכמת דעתנו . אין אנו חייבים לבטלם שלא להיות בימות קדשנו . כי הם ממעשה עושה אחר נעשות ולנו אין יכולת למנעם לנו . אך אם לעשותם קרוב לימות המקֻדשים בצדייה וערמה אסור לנו . כאשר חייב לעושה דבר בצדייה בתורתנו . ככתו ( ב ) וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָָּה וַיָמֹת ( במ' ל...  אל הספר
כרמל