54. יוּסֻף אלבַּציר, על אודות האל כמקור הטוב, מתוך חיבור ללא כותרת

זִרְמֵי מחשבה ושיח בין-דתי 451 יהיה זה מן הראוי לדַמות ולהשוות . מישהו עשוי לערער ולומר לבעל תפישׂה זאת : מדוע אתה מכחיש כי מצבו של האל הנצחי שונה ממצבו של האדם שנברא, שכן מעשיו של זה האחרון באים בעקבות המניעים שלו, כגון הפקת תועלת או מניעת נזק, ואם אינו מפיק תועלת ממעשה שכזה, אינו עושה אותו, בעוד שאין אנו יודעים דבר על מצבו של ( האל ) הסמוי מן העין ? ההנמקה שגויה, משום שהמשפיע ( היינו, האל הסמוי מן העין ) יכול להיות הגורם המבצע או הגורם ( לביצוע ) בלבד . עם זאת, ( לשיטתו של המערער ) במציאות ( הגורם ) אינו כזה שאפשר לדַמותו למשהו אחר, וכמו כן העניין שאנו עוסקים בו איננו תוצאה של השפע, הגורם המבצע . אם כן, מה מונע מהאל מלהיות עושה רע ( היינו, לפעול כדי להרע ) ? יתרה מזו, ( לשיטתו של המערער ) האל הנצחי אינו מאופיין כמצב ( משתנה, אלא הוא קבוע ) . שכֵּן, הוא מדגיש, האל קשור למושאי יֶדַע וליכולת זאת ( של היֶדַע ) , אף על פי שמושא היכולת אינו דבר בלתי-קיים, כפי שאנו אומרים . אדרבה, הפעולה היא בת-ביצוע בעבור האל מתוקף היותו מהות מיוחדת . כמו כן הוא קשור למושא הידע שלו, למרות שלילתו [ של אַבּו...  אל הספר
כרמל