יַם המקרא – הפרשנות השיטתית לסוגיה 413 372 כמו היונה, אשר עֵינָה אל קִנָּהּ, 371 היית בעֲבָרֵךְבאומרו הָעִיר הַיּוֹנָה כוונתו לכך שאַת 375 אמר ביחס לביטוי הוֹי מֹרְאָה – 374 פרשן אחר 373 עבודת ה' במִקְדָּשוֹ . כך הייתה מטרתה 376 הוא ביאר את 'מוֹרְאָה' – מורָה, מדריכה, לפי 'הוי מורָה וגאולה, הוי [ ה ] עיר הרמאית' . 378 377 כאומרו : וּמַרְוֶה גַם הוּא יוֹרֶה שסבר כי האות אל"ף במילה הזאת היא אות שימוש, 379 ושֵם העצם ( הגזור ) ממנו הוא ( מש' יא 25 ) , אשר הציווי של 'יוֹרֵה' ( הוא ) 'הוֹרֵא', 'מוֹרֶא', ושם העצם ממין נקבה ( הוא ) 'מוֹרְאָה', כמו 'מוֹעֵל' – 'מֹעְלָה', 'מוֹצֵא' – 'מֹצְאָה', 380 הוא ביאר את 'הַיּוֹנָה' – 'המרַמָּה', ( כשהיא ) לכן אפשר לבאר את 'מוֹרְאָה' – מדריכה . 371 דהיינו ירושלים . 372 במקור הערבי : 'פי קדים זמאנך', שהוראתו המילולית : 'בזמן קדום שלך' . 373 כלומר של העיר . 374 השוו הושע ז 11 : וַיְּהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב . יש לציין כי בתרגומו לספר הושע תרגם יפת את הפסוק הנ"ל : 'מת'ל חמאמה מנכ'דעה ליס להא עקל' ( = כמו יונה מרוּמה, שאין לה לב ) ובביאורו שם הסבי...
אל הספר