יַם המקרא – הפרשנות השיטתית לסוגיה 327 ואומרו נִסָּה אֶת אַבְרָהָם הוא הקדמה שהמחבר - עורך פתח בה לפני שציין את צַו ה' לאברהם כדי להודיעֶנּוּ שרצונו של ה' בצַו הזה היה במבחן לאברהם, לא דבר מלבדו, 195 על כן פתח באומרו ושלא היה ברצונו שאברהם יגשים את המעשה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה . וְהָאֱלֹהִים נִסָּה , כדי שאם יקרא הקורא וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה , ואחר כך יקרא אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר ( שם, 12 ) , יידע שהאמירה הזאת אינה בגדר ביטול ואינה בגדר שינוי דעתו ( של 197 אשר 196 אלא היא על דרך ה נסיון והקורא בספר ה' יעמוד על כך ( שזה ניסיון ) . האל ) , 198 מפני שלוּלאברהם עליו השלום – הוא לא ידע על כך, כלומר שהצו היה על דרך ה נסיון, ידע על כך, לא היה ראוי לשֶבח על מה שאירע לו ולא היה ראוי לגמול . עלינו לדעת כי ה', יתברך ויתעלה, איננו צריך לנסות את האנשים או להעמידם במבחן, 199 לפיכך העמיד אותו בניסיון רק לטובתם משום שהוא מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית ( יש' מו 10 ) . של תושבי העולם במרוצת ה דורות . שהרי ( האֵל ) , יתרומם ויתנשא, ידע ( בוודאות ) שאברהם יציית לו בכל מה שיורה לו, כאומרו וּמָצָ...
אל הספר