30. יפת בן עלי, מתוך ההקדמה לאיוב, ותרגומו ופירושו לאיוב ב 10-9, ד 5-1

260 תור הזהב הקראי מופקר ללא קורא ( אל הדת ) ( דאעי ) וללא פועל בצדק למען גמול בעולם הבא ( מֻחְתַסִבּ ) , כפי שנאמר על הדורות הקודמים : אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה ( בר' ד 26 ) . והוא סיפר את הסיבות להשמדת אומתנו כשהיא נעדרה זאת ( כלומר נעדרה את הקורא אל הדת ) , כפי שאמר שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ וג' ( יר' ה 1 ) . ואז החריב האל את הארץ ורובם מתו ב ארבעת שפטיו הרעים ( על פי יח' יד 21 , שם נאמר אַרְבַּעַת שְׁפָטַי הָרָעִים ) . החמישי – לימדנו האל את דתו של איוב, את יראתו ואת מעשיו הטובים, כדי שנלך בדרכו ובעקבותיו וננהג כמוהו, אף שאינו מקרב אומתנו . השישי – הוא דבֵקותו בדתו ועמידתו בניסיון שלא התנסה בו אף אחד מהצדיקים זולתו, ולכן הפך לאות ולמופת . ובכך יש הוראה עבורנו לדבוק בדת האל למרות אֵימֵי הגלות ולמרות גודל אסונותינו, כפי שאמר כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ ( תה' מד 18 ) , ואולם אסונותיו של איוב לא פגעו בו בשל חטאים ( שחטא ) , בעוד שאסונותינו הן בשל חטאים גדולים ( שחטאנו ) ולכן ראוי י...  אל הספר
כרמל