ג. יעקב אלקִרקִסאני על המחלוקת בקרב הקראים בנושא הייבום

148 תור הזהב הקראי 15 ) . הדבר מעיד על כך שגיסהּשל רות, היינו אחי בעלהּ, היה יבמהּ . ערפה מכונה בכינוי של בעלה בגלל הכתוב עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד 61 כמו ענן גרס גם בנימין שהאיסור על ערוות אשת האח ( וי' יח 16 ) הוא מצווה ( בר' ב 24 ) . 62 שמצוות הייבום תקֵפה תמידית . לאור זאת הוא קבע, כפי שקבעו גם השומרונים לפניו, 63 רק אם הותיר אחריו האח הנפטר ארוסה שלא נבעלה . עמדתו של דניאל אלקומִסי מבוססת על סיפור יהודה ותמר ומעלה את שאלת קַדמוּתן של המצוות, שאלה שהעסיקה לא מעט את חכמי הקראים . היו קראים שלמדו על קיום מצוות הייבום מסיפור יהודה ותמר, שכן יהודה הורה לאונָן בנו לייבם את תמר אשת אחיו ( בר' לח 8 ) . גם דניאל אלקומִסי למד מהסיפור על קדמותה של מצוות הייבום, אך טען שהמצווה חלה על אחי הנפטר עד מתן תורה, שבה נאסר גילוי העריות של אשת האח . מיד לאחר שנאסר גילוי העריות של אשת האח, פג תוקפהּשל מצוות הייבום ושוב אין היא חלה על אחי הנפטר . לעומתו גרסו הענניים שגם בתקופת יהודה חלה המצווה של איסור עריות לצד מצוות הייבום . לטענתם לא הב...  אל הספר