ב. לוי בן יפת על מועדי התפילה הקראית

142 תור הזהב הקראי את ספר המצוות שלו כתב לוי בשפה הערבית, אך רק חלקים ממנו נותרו בשפת המקור . הספר שרד בשלֵמותו בתרגומו העברי של הקרא הביזנטי טוביה בן משה, בן המאה האחת- עשרה . העברית שבה כתבו קראי ימי הביניים שחיו ופעלו בממלכה הביזנטית, בעיקר 29 הפרק שלהלן בדרום-מערב טורקיה ובצפון יוון, היא עברית מיוחדת וקשה לפענוח . תורגם משפת המקור הערבית, אך נעזרנו במקרה הצורך גם בתרגום לעברית הביזנטי . הסוגיה של מועדי התפילות קשורה כמובן לשאלה בדבר מספר התפילות שחובה על האדם היהודי להתפלל מדי יום . קִרקִסאני חיבר בין שתי הסוגיות הללו בפרק אחד . לדבריו אין מחלוקת באשר לחובה להתפלל תפילות בוקר וערב . הוא מעיד כי על פי מבשר הקראוּת בנימין אלנַהַאוַנְדי, שחי ופעל במאה התשיעית, בשעה שבית המקדש עמד על מכונו, התקיימו רק שתי התפילות האלו . אך קִרקִסאני מעיד עוד כי בסופו של דבר הלך אלנַהַאוַנְדי בעקבות אחד הרבניים וקבע שלאחר החורבן הוסיפו הנביאים את 30 קִרקִסאני קבע שלוש תפילות תפילת הצהריים, הנקראת בלשון הרבניים תפילת מנחה . 31 נוסף על כך הביא חובה ביום, ולא בהסתמך על הכתוב בתורה אלא על בסיס ספר דניאל . ק...  אל הספר